מכבי חזרה לליגה!

שכחת להגיד המאמן הראשון שהעלה קבוצה לצ'מפיונס ועשה שם דברים מדהימים כמו לנצח את אולמפיאקוס
3-0 במשחק חוץ ולנצח את מנצ'סטר עם הרכב בכלל לא רע עם פרגסון על הקווים באותה תוצאה ג'ונה
אתה מצחיק מאמן חרא

זה ברור אבל זה לא אומר ששום לא אחד המאמנים הטובים בארץ ואולי גם הכי טוב.
תשמע את מה שהוא עשה בפאנא אני בספק אם 95% מהמאמנים בעולם היו עושים.אולי זה נשמע קצת מוגזם אבל את העונה שהוא עשה שם, זה היה פשוט ניהול קבוצה ומשחק מדהימים, הכל היה מתוכנן אבל באותו זמן גם ניתן לשינוי, שזה דבר שמעט מאוד יכולים לעשות.
מה שאני בטוח ב100% זה ששום הוא המנהל משחקים הכי טוב בארץ.

באמת כל הכבוד לו על זה..

אבל שוכחים דברים אחרים, עם פנא הוא לקח אליפות אחרי 7 שנים בלי אליפות אבל גם פעם ראשונה היה איתו שהם לא עברו את שלב הבתים גם אחרי הרבה שנים או משהו כזה....וזה צריך לבדוק כי אני לא נעול על זה בדיוק

ושמע אמרתי לך, אתם מבינים יותר ממני בכדורגל ישראלי......אז זה די סתמי

זאת דעתי וזהו..והעונה הזאת לא שינתה את דעתי יותר מדי, ועדיין אני לא מתלהב ממנו יותר מדי

הודעה זו נערכה ע"י litmanen_ajax ב Nov 1 2006, 03:31 PM

רואים שאתה לא עוקב באופ"א הוא עשה מלא פעמים חילופים מנצחים(שלא כמו רוני לוי...)וגם את חיפה
הוא ניצח בזכות חילופים נכונים וניהול משחק חכם לפמעים הוא גם טועה אבל להגיד שהוא מאמן חרא זה
כמו להגיד ששייע מאמן תותח

חחחח אני אגיד לך כזה דבר
אם גרנט היה עושה את אותם חילופים היו אומרים איזה מאמן חמור הוא שהוא לא הכניס אותם בהתחלה

אבל בקטנה זה לא כזה קריטי

אתה צודק שאני לא עוקב.... לא אמרתי שלא

ואם ואם ואם.
גרנט פשוט בחיים לא היה עושה את החילופים האלה , החילוף הכי התקפי שהוא עשה בחיים שלו זה להוציא חלוץ ולהכניס קשר.

רגע גרנט מאמן גרוע?

גרנט מאמן מצויין אם אתה שואל אותי

ואי אפשר להאשים את שום בהפסד שלו בטדי

דבר ראשון השחקנים שלו החטיאו ממטר דקה אחרי דקה

המשחק היה צריך להיגמר עם 5 חתיכות לרשת שלנו אבל מה לעשות שהמזל לא תמיד הולך עם הטובים

ואם היית במשחק היית רואה שהאנרגיה המטורפת שהשחקנים שלנו קיבלו מהקהל ניצחה את המשחק

השחקנים רצו כמו דלוקים ב-10 וב-9 שחקנים כאילו דחפו להם סמים ממריצים


ולגבי הקבוצה שלו שאתה אומר שיש לו קבוצה יותר טובה ממה שחושבים אז בוא אני יגיד לך שאתה טועה ובגדול

בהתקפה יש לו שחקנים מצויינים על זה אין עוררין

בקישור האחורי חוץ מאבוטבול אין לו אף מחליף נורמלי לבאדיר ולגרמני

בהגנה עם מגינים כמו חליבה ואנטבי שחלאס כבר עבר זמנו לא תגיע רחוק

בטח עם מחליפים בינוניים כמו פרץ ובונדר

בלמים אחוריים בינוניים בשביל קבוצה שרוצה ללכת רחוק

פאהס הזה תייר אחד הבלמים הכי איטיים שאני ראיתי בארץ בעשור האחרון

וטל חן תמיד היה בלם בינוני שנוטה לעשות שטויות

והמחליפים שלהם? טוב אין ממש כאלו חוץ מאחד מהנוער של הבועל ועוד אחד ששיחק רק שנה אחת בבוגרים של הבועל י-ם, וגם הוא בלם בינוני שנזרק מבית"ר בתחילת העונה אחרי שלא עבר את המבחנים

הודעה זו נערכה ע"י FoRzA InTeR ב Nov 1 2006, 05:21 PM

הוא מאמן הגנתי טוב,יותר מזה אין לי מה להגיד.

גם אני יכול להגיד שחפרו על גרנט בעיתונים ובגלל זה אתה מחזיק ממנו ...
וחפרו עליו פי 100000 מאשר על שום, זאת הגדולה שגרנט - תקשורת (ואולי גם הצד הפסכולוגי) יותר מזה אין לו
גרנט הפיקציה הכי גדולה בכדורגל - לדעתי לפחות


לגביי שום הוא אחלה מאמן לדעתי, בין ה 3 הכי טובים כיום (קשטן, רוני לוי, שום - לסדר אין משמעות!)

אני מריח פה תסמונת "אינטר"

אתם יכולים אפילו לקרוא על זה:

כבר הרבה זמן שחובבי הכדורגל הישראלי מחכים להתנגשות בין בית"ר ירושלים למכבי חיפה, בין ממלכת גאידמק ליעקב שחר, בין שלטון הישן למתעשרים החדשים. במיוחד לאור המצב בטבלה, נטען שבית"ר תדיח את מכבי חיפה מהבכורה בכדורגל הישראלי אם תנצח את האלופה ביום ראשון בטדי. האמנם? הייתכן כי ניצחון אחד או אליפות אחת ימחקו את הפערים בין שתי הקבוצות בכל הנוגע לארון התארים, הישגים באירופה, ייצוא כוכבים לחו"ל ושאר הדברים שהפכו את האימפריה של שחר למועדון מס' 1 בישראל? ממש לא.

היריבות בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים החלה בשנות ה- 80. בסוף העונה יציינו בבית"ר 20 שנה לאליפות הראשונה. מאז זכתה הקבוצה בעוד שלוש אליפויות, אבל מכבי חיפה בשמונה. אם תוסיפו את שתי האליפויות ב-84' ו- 85', לאחר מאבק צמוד בין השתיים, תגלו שחיפה שולטת בליגה ללא עוררין, בעוד שבית"ר היוותה גורם לא יציב בעשרים השנים האחרונות.

הירוקים נמנו על מייסדי הליגה בשנות ה- 50. בית"ר עלתה למעשה על המפה רק בשנות ה- 70. הדור של אהרון אמר, אברהם מנצ'ל ואשר אלמני הביא לחיפה גביע היסטורי ב- 62' עם 2:5 על מכבי ת"א בגמר, וגם נוכחות משמעותית בנבחרת, שהתבססה בעיקר על מכבי והפועל ת"א והפועל פ"ת. הגביע הראשון של בית"ר הגיע רק ב- 76', גם הפעם נגד מכבי ת"א, עם 1:2 לעיני יותר מ-50 אלף צופים בר"ג. לפני האליפות הראשונה הספיקה בית"ר לזכות בארבעה גביעים, שלושה מתוכם במקביל לסגנות בליגה (76', 79', 85'), ולכן הודבק לה הכינוי "קבוצת גביע טיפוסית", כלומר לא מצליחה לקטוף אליפות, אבל יודעת להתעלות בגביע.

שתי הקבוצות שיחקו בליגה השנייה (הארצית של אז) בעונת 1980/81 ועלו ביחד. אחרי שלוש שנים הצליחו שלמה שרף וחיפה "לגנוב" אליפות מדוביד שוויצר ובית"ר, שהפסידה במשחק המפורסם ההוא 3:1 בבית להפועל ת"א ומשה סיני. שנה אחרי זה הירוקים השלימו עוד תואר, הפעם עם חמש נקודות פער על בית"ר הסגנית. הכוכבים היו זאהי ארמלי, רוני רוזנטל, משה סלקטר, ברוך ממן ואבי רן ז"ל. אחרי איבוד האליפות השלישית להפועל ת"א ב- 86', באו שתי עונות רזות. את הראשונה ניצלה בית"ר כדי לזכות באליפות היסטורית עם דרור קשטן על הקווים, ואורי מלמיליאן, אלי אוחנה, יוסי מזרחי, אבי כהן ושלמה שירזי על כר הדשא. אחרי האליפות, בית"ר הידרדרה וחיפה זכתה בעוד כתר ב-89' עם ארמלי, עופר מזרחי וניר קלינגר.

שנות ה-90 החלו בדאבל חיפאי ב-1991 עם שלישיית עטר-בנין ברקוביץ, בזמן שבית"ר ירדה לארצית. אוחנה חזר מבלגיה, רונן חרזי צורף והכתר חזר לבירה ב- 1993. שנה אחרי זה חיפה קרעה את הליגה, אבל המשיכה ל"עונות פיננסיות" ובית"ר זכתה באליפויות ב- 97' ו- 98' (באדיבות טייב). בעשור הנוכחי חיפה חגגה כבר חמש אליפויות. בית"ר לא זכתה בכלום. הירושלמים אולי התנחמו בשני גביעים בעימותים ישירים בגמרים של 85' ו- 89', אבל מאז חיפה זכתה בארבעה גביעים ובית"ר בכלום.

גם מבחינת נוכחות בנבחרת נגלה יתרון בולט לחיפה מאז הכניסה לאירופה ב-1992. השנה דווקא לבית"ר יש יתרון מספרי בסגל. יעקב שחר שואף לייצא שחקנים לחו"ל וברשימה נמנים רוני רוזנטל, אייל ברקוביץ, חיים רביבו, סרגיי קנדאורוב, אלון חזן ואלון מזרחי בעשור הקודם ויוסי בניון, איגביני יעקובו ודודו אוואט בנוכחי. בית"ר ייצאה ב- 87' את אלי אוחנה שהיה שותף בכיר בגביע המחזיקות עם מכלן ב- 1988 וכן את רונן חרזי ודוד אמסלם, שלא כל כך הצליחו ביבשת. גם בגביע אירופה חיפה מובילה עם ליגת אלופות ב- 2003, רבע גמר גביע המחזיקות ב-1999, ניצחונות על פארמה, טורפדו מוסקבה, פאריס סן ז'רמן, מנצ'סטר יונייטד, אולימפיאקוס ושלב הבתים באופ"א השנה.

בית"ר, לעומת זאת, מעולם לא עברה את הסיבוב הראשון באף מסגרת אירופית, וחתומה על שתיים מהפאדיחות הגדולות של קבוצות ישראליות ביבשת: 6:0 מול בנפיקה ו-5:1 בבית בודו גלימט. הקטגוריה היחידה שבה בית"ר מנצחת בבירור לאורך השנים היא כמות הקהל. וזהו.

שלא תחשבו שיש לנו תלונות שסופסוף מישהי נאבקת בהגמוניה של מכבי חיפה, פשוט חשוב לשים את הדברים בפרופורציות ההיסטוריות. בכל מקרה, יש לנו ליגה צמודה והפכפכה, שמבטיחה רבות. בואו ננסה להיזכר במקרים בולטים לליגה עוצרת נשימה, שהוכרעה ממש על קו הסיום.

מקרה כזה הופיע לאחרונה בעונת 2002/03. מכבי חיפה רשמה העפלה ראשונה של קבוצה ישראלית לליגת האלופות ושילמה את המחיר בליגה עם המאמן יצחק שום. בית"ר ירושלים נחשבה לקבוצת תחתית, אבל הביסה את חיפה 0:4 בטדי לאחר הניצחון על יונייטד. את המצב ניצלו התל אביביות. מכבי בעונה הראשונה של ניר קלינגר, עם ברוך דגו, טל בנין, רודריגו גולדברג, אלי ביטון ואבי נמני המסופסל שדאג לגולים מכריעים לקראת הסוף, והפועל של קשטן עם יוסי אבוקסיס, עמרי אפק פיני בלילי וסלים טועמה. האליפות הוכרעה במחזור האחרון, כשערב המחזור יכלו כל השלוש לזכות בתואר. אחרי שריקת הסיום התברר שמכבי ת"א זכתה בכתר בזכות הפרש שערים עם 69 נק', בדיוק כמו חיפה. הפועל נשארה עם 67. יצחק שום עזב את מכבי חיפה בתום עונה אחת ועבר לפנאתינייקוס.

סיטואציה דומה היתה בעונת 1985/86. חיפה הגיעה אחרי שתי אליפויות רצופות ודהרה אל השלישית עם שלישיית החוד רוזנטל, ארמלי וסלקטר ושלמה שרף על הקווים. הפועל ת"א עם משה סיני, מוריס ז'אנו שבתאי לוי ודוביד על הקווים חיפשה תואר ראשון אחרי חמש שנים. מכבי ת"א, בעשור השחור בתולדותיה, העלתה קבוצה צעירה עם אלי דריקס, אלון נתן, מוטי איווניר ומנשה שמעונוב עם המאמן שמעון שנהר. ההכרעה היתה דרמטית במיוחד והושגה בעימותים ישירים בסיום העונה. במחזור ה- 29 הגיעה מכבי ת"א לקרית אליעזר וחטפה 3:1, שהוציא אותה מהמירוץ. לחיפה הספיק תיקו בבלומפילד נגד הפועל ת"א במחזור האחרון, אבל חמש דקות לסיום הבקיע המחליף גילי לנדאו את שער האליפות (0:1), מקרה שמוכר בהיסטוריה בשם "נבדל פסיבי". חיפה חיכתה עוד 20 שנה לשלוש אליפויות רצופות.

מירוץ משולש היה גם בעונת 1963/64. הפועל פ"ת חיפשה אליפות שישית ברציפות של דור הזהב, מכבי יפו המיתולוגית של בוחוס ובובי קלמי רצתה תואר ראשון אחרי שתי סגנויות רצופות, והחברה המפתיעה בשלישיה היתה העולה החדשה הפועל ר"ג, עם דוביד שוויצר ז"ל על הקווים והרכב נוצץ, שכלל רכש כמו יענקל'ה חודורוב, מרדכי בנבנישתי ושלמה לוי פלוס המקומיים ואנשי הגדנ"ע. פ"ת פתחה עם שבעה ניצחונות רצופים ונראה היה שהעונה סגורה, אבל החלה לאבד נקודות כשהשיא היה בהפסד הדרמטי 3:2 במשחק העונה להפועל ר"ג במחזור ה-21. שער מכריע של משה פרל בניצחון במחזור האחרון 0:1 על מכבי חיפה הביא אליפות היסטורית למכתש (40 נק'). יפו סיימה שוב שנייה (39) ופ"ת הסתפקה במקום השלישי (38), מאז היא מחפשת את האליפות, בעוד יפו נמחקה ור"ג הידרדרה.


מאת וואלה

קראתי חלק מהמאמר הבזוי הזה עוד בצהריים וזה פשוט עצוב הקנאה של אוהדי חיפה שפשוט אוכלת אותם...

הכתב הוא אוהד חיפה ממורמר שאני פשוט מרחם עליו...

לא אני באמת לא כל כך הולך לפי התקשורת, יכול להיות שאני טועה כי אני לא מסתכל מספיק עמוק על הכל אבל ממש לא הולך לפי התקשורת...

גרנט ממה שאני ראיתי בקבוצות שלו עשה כל מה שרצה, אליפות עם מכבי אחרי מלא זמן, אליפויות עם חיפה בקבוצה שהראתה את הכדורגל הכי יפה שהיה מאז שאני חי, ובנבחרת לדעתי זו הצלחה הקמפיין האחרון שלו

מסכים איתך בקטע שקשטן אחד המאמנים הטובים בארץ.... רוני לוי אין לי דעה....

איזה חפירה הרבצתם

כולה ניצחנו 3-1
על מה הרעשששש