עזרה אנשים..עזרההה

יש לי עבודה שעם אני עושה אותה אני נישאר בבציפר..
זה עבודה באזרחות
חייב אתר עם חומר ולימודים מתחנן!
תראו שאתם הפורום מספר 1

http://www.sikumim.co.il
http://www.avodot.co.il/avodot/

הודעה זו נערכה ע"י tamirzorach ב Nov 21 2005, 02:28 PM

לא מצאתי שם הנה כמה שאלות אולי יש פה שיודעים:

1.מהו משטר דמוקרטי ומהו משטר לא דמוקרטי(הסבר-השוואה)
2.הסבר 3 עקרונות של המשטר הדמוקרטי מה באים להשיב עקרונות אלו.
3.מהי הכנסת מהן תפקידה(הסבר)
4.כיצד פועלת הכנסת(מליאה,ועדות)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%...%90%D7%A9%D7%99
חפש גם פה

השאלות האלה קובעות אם אתה נשאר ביה"ס או לא ?

הלך עלי.. לא מצאתי באף מקום

עקרונות המשטר הדמוקרטי

עקרון שלטון העם

עקרון שלטון העם הינו אחד העקרונות המרכזיים בדמוקרטיה והוא הכרחי לקיומה. מקורו ברעיון האמנה החברתית שלפיה המדינה קמה ע"י העם ולמען העם, כלומר – שלטון העם הוא ביטוי לריבונותו של העם.

נהוג להבחין בין דמוקרטיה ישירה לבין דמוקרטיה ייצוגית או עקיפה. הדמוקרטיה הישירה שמומשה ביוון העתיקה, מבוססת על כך שכל אזרחי המדינה השתתפו באסיפת העם וכך היו מתקבלות החלטות. הדמוקרטיה העקיפה (ייצוגית) היא פתרון לבעייתיות של הדמוקרטיה הישירה. הבעייתיות נעוצה בכמה סיבות:
1.גודלה העצום של האוכלוסייה.
2.כמות הידע והמידע הנחוצים לצורך קבלת החלטות היא עצומה ואין ברשות רוב הציבור את הכלים לקיום תהליך זה של קבלת החלטות.
3.יש צורך בהכרת המערכת הפוליטית על כל מורכבותה והשינויים החלים בה – רוב אזרחי המדינה אינם מכירים, מתעניינים ומעורבים בסוגיה זו.
עקרון שלטון העם במדינות דמוקרטיות בא לידי ביטוי בצורות ממשל ייצוגיות שונות:

1.ממשל פרלמנטארי – ממשל בו הממשלה תלויה בפרלמנט ונבחרת מתוכו.

2.ממשל נשיאותי – העם בוחר ישירות את ראש הראשות המבצעת – הנשיא, ובמקביל את נציגיו לפרלמנט.

3. ממשל מעורב – ממשל המערב דמו' פרלמנטארית ונשיאותית, כמו בצרפת – הנשיא, ראש הראשות המבצעת, נבחר בבחירות ישירות לנשיאות ובנפרד מתקיימות בחירות לפרלמנט וממנו תוקם הממשלה.



הביטוי המובהר לדמוקרטיה ישירה כיום הוא קיומו של משאל עם. זהו תהליך בו מביעים האזרחים את דעתם בעד או נגד הצעה מסוימת חשובה במיוחד שהוחלט להעמידה להכרעת האזרחים כולם. בישראל, עד היום, לא התקיימו משאלי עם.

יתרונות משאל עם:

- ממשלה שהעם הצביע "לטובתה" במשאל עם היא ממשלה הבטוחה כי עשתה את הדבר הנכון ותוכל לשכנע את העם בצדקתה.

- כאשר מעניקים לעם את הזכות להכריע זה אינו סימן של חולשה, אלא הוכחה לביטחון עצמי ואיתות לעם שסומכים עליו.

- המשאלים יכולים לתת להנהגה מנדט ברור בנושאים ספציפיים שעולים על סדר היום.

חסרונות משאל עם:

- אפשר לראות במשאל העם מעין הבעת אי-אמון במוסדות הנבחרים הדמוקרטיים.

- מבחינת הניסיון ההיסטורי, זהו "מכשיר" שנעשה בו לפעמים שימוש לרעה.

- משאל עם מאפשר רק הכרעה ברורה בין "כן" ן"לא", כאשר הבעיה לפעמים מורכבת יותר מכך.

- דרך הניסוח של השאלות עלולה לפעמים להשפיע על התוצאה, לכל מי שעונה על שאלת משאל העם בחיוב או בשלילה, יש פירושים משלו לשאלה.

- משאל העם נוטה לפגוע בטכניקה המובהקת ביותר שפותחה בדמוקרטיה – דרך הפשרה.

- האפשרות של פנייה לעם יכולה להיות אמצעי של פריקת אחריות.



עקרון הפלורליזם

פלורליזם משמעו הכרה בשונות של הפרטים והקבוצות במדינה ומתן לגיטימציה לכל קבוצה לשמור על ייחודה ועל שונותה. כל זה בתנאי שתהיה הסכמה על נושאים מסוימים מאחדים. פלורליזם היא גישה המעודדת ריבוי דעות, זרמים וארגונים בתוך אותה חברה. חברה דמוקרטית פלורליסטית היא חברה המעודדת התארגנות של קבוצות שונות על צרכיהן המיוחדים ולא רק במסגרת מפלגות. הגישה הפלורליסטית מכירה בצורך הזה ובמסגרתה כל קבוצה תכיר ותכבד את האחרות גם אם היא במחלוקת עימן.

חשיבות הפלורליזם לחיים הדמוקרטיים

א. הפלורליזם מכיר בזכות המחלוקת והשונות בין בני האדם, ומכיר בצורך להתארגן בקבוצות עפ"י נטיית ליבם, צורכיהם ודעותיהם.

ב. הפלורליזם מביא לפיזור הכוח השלטוני והפוליטי במדינה, תופעה המונעת השתלטות של גורם אחד או אדם אחד עם המערכת השלטונית – מאפשר גם איזון בין הגורמים השונים והרשויות השלטוניות.

ג. הפלורליזם נותן לגיטימציה למאבקים בין הכוחות הפוליטיים, המפלגות והארגונים – בכך הוא מונע סכנת אלימות מילולית ופיזית.

ד. הפלורליזם מחזק את עקרון שלטון העם בכך שהוא מעודד אזרחים רבים להשתתף ולהתארגן בארגונים, מפלגות וכו'.

ה. הפלורליזם, כמו הדמוקרטיה, מעודד תחרות חופשית בין הקבוצות השונות ורואה בכך בסיס לקיום דמוקרטיה תקינה.

פלורליזם אינו ערך מוחלט – יש לו גבולות ובלעדיהן תשרור אנרכיה.
דוגמאות לפלורליזם בישראל: משרד הדתות, נעמ"ת וכו'.


עקרון הסובלנות

סובלנות הינה תנאי הכרחי למימוש הפלורליזם. סובלנות הינה ערך שנובע בראש ובראשונה מן ההכרה בכבודו של האדם ומחירותו להיות שונה מזולתו, לחשוב ולנהוג על פי דרכו. סובלנות משמעה גם נכונות לקבל את השונה ולנהוג בכבוד כלפי בני האדם השונים במראה, בצבע העור, מין, דת וכו'. בפוליטיקה באה לידי ביטוי סובלנות בכך שגם האזרחים וגם השלטון מאפשרים לקבוצות וליחידים חריגים בדעותיהם לבטא אותן ולנסות להשפיע באמצעותן.

וולטר, בשנת 1763, הטיב לנסח את ערך הסובלנות וטען: "אני שולל את מה שאתה אומר, אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר" – מדובר רק בדעות בתחומים שאינם כלולים בנושאים המוסכמים על כלל החברה.


עקרון ההסכמיות

עקרון ההסכמיות מאפשר את קיומם של חברה ומשטר דמוקרטי ללא ויתור על חילוקי דעות, תחרות ומאבק בין הקבוצות השונות. העיקרון מורה על הסכמה רחבה (קונצנזוס) בין כל מרכיבי החברה בנושאים מרכזיים. ההסכמה נחלקת ל-3 רמות:

הסכמה על המסגרת של המדינה ועל הלגיטימציה לקיומה של המדינה במסגרת גבולות קבועים.

הסכמה על צורת המשטר ותמיכה בהמשך קיומו.

קבלת השלטון שנבחר באמצעות בחירות כשלטון לגיטימי.

ההסכמיות באה לידי ביטוי באמצעות הסדרים (כללי משחק) שמאפשרים לחברה הפלורליסטית לפעול. כל החלקים של החברה פועלים תוך תיאום. במדינת ישראל שוררת הסכמה רחבה בין כלל האזרחים בדבר אופייה הדמוקרטי של המדינה, ובין רוב האזרחים היהודים קיימת גם הסכמה על היותה מדינה יהודית. אולם בחברה הישראלית קיימות גם מחלוקות בנושאים מרכזיים כמו יחסי דת ומדינה, כתיבת חוקה למדינה, גבולות המדינה. אי-הסכמה זו עשויה להוות איום על יציבות משטרה הדמוקרטי של המדינה.

חח איזה תותח

אושרי נשמה כתב י"ב רוצים להעיף אותך?

שנשאר 5 חודשים ללמוד חח

איזה בית ספר זה

פתח אינציקלופדיה חפש דמוקרטי דיקטטורי וכנסת אתה תמצא הכל.