אחד השחקנים הכי מטורפים בהיסטורייה!, ג'ון פשנאו!!!

[רוסי-ירוק]

כמה ממעלליו של ג'ון:

דברים שהוא היה עושה ליוסי בניון:

דבר ראשון היינו מאוד שמחים לקבל את בניון בווימבלדון. בתור פתיחה היינו ממסמרים לו את הנעליים דרך הסוליות לרצפת העץ של חדר ההלבשה. זה באימון הראשון. כשהוא היה הולך להחליף בגדים היינו מרססים לו את המכנסיים בתרסיס מיוחד לכדורגלנים שגורם לרגליים שלך להיות מאוד מאוד לוהטות. ברגע שאתה מרסס אותו לתוך המכנסיים, האשכים שלך נוטים להפוך למאוד מאוד לוהטים. כל כך לוהטים שהראש שלך עומד להתפוצץ.

אם בניון חושב שהוא רץ מהר, עם זה אני מבטיח לך שהוא ינצח כל אחד. זו התחלה נחמדה. אם הוא היה מגיע בחורף היינו מתאספים ומוחאים לו כפיים כשהוא בא לקראתנו, גורמים לו לחשוב שאנחנו ג'נטלמנים, לוחצים לו ידיים, לוקחים לו את התיק. ואז כל החבורה ביחד היינו תופסים אותו, מורידים לו את כל הבגדים, מחזיקים לו את הרגליים וגוררים אותו בריצה, ככה שהישבן שלו יעשה היכרות מעמיקה עם השלג, רק כדי שהוא יתאקלם.

דברים אמיתיים שהוא עשה לשחקנים:

"היה פעם שחקן חדש שהגיע אלינו, סטיב קוטריל, כיום המנג'ר של בארנלי מהליגה הראשונה. הסתערנו עליו כל השחקנים בחדר שלו, הפשטנו אותו ושמנו לו משחת נעליים מסביב לעיניים ועל האשכים ומתחת לזרועות. קשרנו אותו לכיסא עם גרב על העיניים כדי שהוא לא יראה, הצעדנו אותו למעלית של מלון 18 קומות בליברפול, שם שיחקנו למחרת ולחצנו על קומת הקרקע. והוא ישב שם, בלי בגדים ובלי מושג איפה הוא, ועלה וירד במעלית. הדבר הכי מצחיק היה שבערך בחצות, המנג'ר והיושב ראש גמרו לשתות בבר למטה ורצו ללכת למיטה, המעלית נפתחה והנה השחקן החדש שלהם עם משחת נעליים בכל החריצים ובמקום לעזור לו הם רק נכנסו למעלית, אמרו,'הו, שלום לך', לחצו על הקומה הרביעית, שמו אותו בחדר והשאירו אותו שם".


קולטון, אחד השחקנים השחורים שלנו, השתכר לגמרי בארוחת ערב לפני משחק שלנו. היה לו זקן גדול ושפם וגבות עבותות והוא נרדם בחדר למעלה במלון. אז לקחנו קרם שכדורגלנים משתמשים בו כדי להסיר שיער סביב פציעות בלי לגלח. אני, דניס וייז וויני ג'ונס עלינו למעלה, קולטון ישן עם פה פתוח, אמרתי, 'בואו נשים קצת מהקרם מסביב לגבות שלו, קצת על הזקן וקצת על השפם. ניתן לו שתי דקות ואז נוריד את זה. רק בשביל הצחוקים'. אחר כך הלכתי לישון. בשתיים בבוקר אני מתעורר בחדר עם ויני ודניס ואמרתי, 'ג'ונסי, ג'ונסי, אתה ער?'. 'כן, כן פאש, מה קרה?'. 'וויזי, אתה ער?'. 'הא, כן, בערך'. 'תגיד, אתה, אתה הורדת את הקרם מהפנים שלו?'. 'איזה קרם?'. הערתי אותם, הלכנו לחדר שלו והוא עדיין ישן שיכור וכל הקרם שקע לו לתוך הפנים, הכל.

למחרת בבוקר המנג'ר דון האו קרא לאסיפה שלפני המשחק וקולטון ירד למטה עם קופסה על הפנים. הוא לא הסכים שמישהו יראה אותו. כל הזקן, השפם והגבות שלו נעלמו, כל הפנים שלו הפכו ללבנות. הוא לא היה יכול לשחק. העור שלו הפך לרגיש ואם הוא היה מזיע היו לו כאבי תופת. מה שהיה אמור להיות בדיחה הפך לאסון.

כתבה מעניינת מומלץ מאוד לקרוא!!!
http://www.nrg.co.il/online/3/ART/963/792.html

[רוסי-ירוק]

ואליד באדיר ששיחק בעבר בווימבלדון:

נשיא המועדון משתתף בחגיגה.

השחקנים עובדים על ההנהלה, ההנהלה עובדת על השחקנים", הוא נזכר בתקופה המטורפת. "זה בכלל לא דומה למה שקורה בארץ, זה הפוך. בשבילי זו היתה חוויה מיוחדת". באדיר זוכר היטב את טקסי החניכה שעשו החבר'ה הוותיקים לו ולמצטרפים החדשים, בסגנון זובור בגולני. "מגיעים לחדר ומגלים שמתחת לכרית יש דג מת", הוא צוחק. "יום אחרי זה נעלמים לך כל הבגדים. היו מקרים ששחקן היה מגיע, יוצא למכונית ומגלה שחסרים לה כל ארבעת הגלגלים וכולם מסביב צוחקים, מבסוטים".

[Carlos Tevez]

סמיילי שווה 1000 מילים

[FrankLampard]

דניס וויז המלך , מלך!